|
תולדות
המעבדה
החברה
למחקר ופיתוח קירור ואיסום פירות ק"ש
בע"מ היתה בראשיתה "המעבדה לחקר
הקירור" של ארגון מגדלי הפירות,
שהוקמה בקרית-שמונה בשנת 1959, במטרה
לפתח את שיטת האחסון באוויר מבוקר
בארץ, עבור תפוחים ואגסים.
בתחילת הדרך תמך הארגון באופן בלעדי
בכל פעילות המו"פ שבוצעה במעבדה,
והתוצאות שהושגו היו נחלת בתי-הקירור,
שהיו בבעלות חברי הארגון בלבד.
להשגיו של צוות המעבדה היה ערך מסחרי
רב עבור מגדלי הפירות. הם איפשרו
למגדלים לשווק את תוצרתם באיכות
גבוהה, כמעט לאורך שנה שלמה. מרבית
התפוחים והאגסים המשווקים היום בארץ
מאוחסנים בתנאי אוויר מבוקר.
המעבדה תרמה רבות גם לאחסון המסחרי
של שזיפים, אבוקדו, נקטרינות וקיווי,
וכיום הינה פתוחה לעריכת מחקרים
במגוון רחב של פירות, עבור כל
המגזרים של מגדלי הפירות.
בשנת
1997 שונה המבנה הארגוני של המעבדה,
ובמקומה הוקמה ה"חברה", בבעלותם
של ארגון מגדלי הפירות, מועצת הפירות
והתאחדות האיכרים. בעקבות השינוי
נבנה גם מיתקן קירור מודרני, המאפשר
גמישות רבה והרחבת הפעילות המחקרית
של המעבדה.
כיום נערכים במעבדה מחקרים בפירות
רבים נוספים, כגון: דובדבן, ליצ'י,
אפרסמון ופרי הדר, בתמיכת ארגוני
המגדלים והמדענים הראשיים של משרדי
החקלאות והמדע.
המטרות
הפעילות
במעבדה מכוונת לפיתוח שיטות לשיפור
ולשמירה על איכות פרי ברמה גבוהה
במהלך האחסון והשיווק, באמצעים
הבאים:
אימוץ
ופיתוח תוצאות מחקרים ממעבדות מחקר
ברחבי העולם ויישומן בתנאים מסחריים,
תוך עריכת שינויים מתאימים במידת
הצורך.
עריכת מחקר יישומי לפתרון בעיות
היומיום המתעוררות בקרב המגדלים
ומפעילי בתי-הקירור ובתי-האריזה.
הכנת הנחיות לטיפול בפירות לאחר
הקטיף, עבור השוק המקומי והיצוא.
הדרכה שוטפת לבתי-קירור.
העברת הידע הנצבר בתחום וטכנולוגיות
חדשות לנוגעים בדבר, על-ידי פרסומים
ועריכת ימי עיון.
הדרכת תלמידים של בתי-ספר תיכוניים
ומכללת תל-חי בעבודות גמר.
חזרה
הצוות
הצוות
מונה יועצת מדעית, מנהל תפעולי, 4
עוזרות מחקר וסטטיסטיקאית.
הפעילויות
בפתח שנות 2000
נושאי
המחקר העיקריים המבוצעים בפתח שנות
2000 הם:
תוכנית
להבשלת תפוח ואגס - מטרת התוכנית
היא להגדיר את המדדים המיטביים
לקביעת חלון הקטיף הנדרש ולאפשר
אחסון מירבי של זני תפוח ואגס ותיקים
וחדשים, לפי אזורי הגידול השונים.
מטרה משנית היא להגדיר את משך האחסון
המירבי הרצוי לפרי, שלא נקטף בתנאים
המיטביים.
הדברת
ריקבונות בפירות קיווי באחסון אוויר
מבוקר - על בסיס מחקרים קודמים,
נוהגים כיום לאחסן את פירות הקיווי
בארץ בתנאי אוויר מבוקר, במשך 6
חודשים ויותר. המגבלה העיקרית היא
התפתחות העובש האפור. מטרת המחקר
הינה לשלב שיטות ידועות להפחתת הנזק,
על-מנת להשיג הדברה יעילה יותר של
גורם הריקבון.
ויסות
הבשלתו של השזיף - משטרי אחסון,
שפותחו עבור זני שזיף שונים, מאפשרים
כיום את יצואם בתקופות בהן יש מחסור
יחסי בפרי בשוקי אירופה. אולם, בחלק
מהזנים יש בעיה של איכות בלתי מספקת
בגלל צבע הפרי. לצורך זה נבנה מודל,
המתבסס על הקשר בין צבע הפרי בקטיף
ובין משטר טמפרטורות האחסון, שאמור
לאפשר קבלת פרי באיכות הרצויה. כעת
נבדקת התאמת המודל לתנאי המסחר.
חיזוי
כושר אחסון אפרסמון -הוצע מודל
לחיזוי כושר השתמרות הפרי באחסון,
המתבסס על בדיקה אקוסטית, לא הרסנית,
של הפרי בקטיף, לאחר תקופת אחסון
קצרה. המודל נבדק בתנאי אחסון חצי-מסחריים
ויותאם לתנאי אחסון באוויר מבוקר.
אוזון
לשמירת איכות פירות לאחר קטיף -
המחקר נערך במשותף על-ידי חוקרים
מהטכניון ומינהל המחקר החקלאי,
במטרה לפתח טיפול יעיל להדברת
ריקבונות מחד ולעכב התכלות
פיזיולוגית מאידך.
נושאים
נוספים נחקרים בקנה מידה מצומצם
בפירות דובדבן, ליצ'י, נקטרינה,
אבוקדו ופרי-הדר ועשויים בחלקם
להתרחב בשנת 2000 ולאחר מכן.
חזרה
|
